פתחו את החלון. כנסו פנימה. בואו בשעריו של ארמון הקיץ של ירושלים.

כאן החלונות מתגשמים. כאן נפתח צוהר לירושלים אחרת. כאן מה שהיה הופך למה שיכול להיות.

בית החלונות, שצץ לו בלב גן הסוס, בנוי מ-550 חלונות מכל רחבי ירושלים, בשלל צורות ומכל התקופות, ששולבו אלו באלו. חלון עץ אנגלי יעמוד לצד אשנב ארמני, עיטור עות'מאני יוצב לצד פיתוח נוצרי, מסגרת מגן דוד תוצמד לקשת ערבית. בליל של שפות, קולות ותרבויות – שלא תמיד מסתדרים ביניהם – הולחמו לבית אחד שיש לו יותר חלונות פתוחים מחומות נצורות.

את החלונות אסף ושימר במשך עשרות שנים יורם אמיר – יוצר, אקטיביסט, צלם, דון קישוט, נביא ובעיקר איש אוהב אדם וירושלים. אמיר, שנפטר לאחרונה, הציל על דעת עצמו את החלונות מבתים נטושים או מיועדים להריסה כדי לשמר את הצוהר לירושלים של פעם, זו שנדרסה ברגל גסה בשם הקדמה. רגע לפני מותו חבר אמיר ל"מקודשת", לעיריית ירושלים באמצעות "עדן" - החברה לפיתוח כלכלי בעיר, ולצמד האמנים איתמר פלוג'ה ולילי פלג – כדי להקים יחד מבנה אחד, רב הוד ורושם, שהפך למתנתו האחרונה לעירו האהובה.

אתם מוזמנים לגן הסוס בכל שעה ובכל רגע, אבל אם אתם כבר שואלים, אנחנו ממליצים להגיע ממש לקראת השקיעה. השמש מלטפת את הזגוגיות והאור האחרון נשבר על הדשא וצובע את ירושלים מחדש. עם רדת הלילה תאורה מרהיבה מדגישה את קווי המתאר של המיצב והוא הופך מגדלור זוהר.

בכל יום רביעי, מאחר הצהריים ועד השקיעה – הארמון יהיה בית למלא הפתעות.

החל מספטמבר גם ביתו של יורם, הסמוך לגן, יהיה פתוח למבקרים, ותוקרן בו עבודת וידאו חדש של אריק פוטרמן, שמתארת את חייו ויצירתו של אמיר. ב-5 בספטמבר, יום חמישי הגדול הראשון של מקודשת, נצעד, נתחבק, נבכה, נאכל ונצחק עם הצריח - חצי יממה של מיני פסטיבל מחווה ליורם, שיתקיים ברחבת המיצב ובכל רחבי העיר, בהשתתפות אמנים שגדלו על ברכיו, אכלו מסיריו וישבו על אדן חלונו.

* המיצב חלונות מתגשמים פתוח לציבור, ללא תשלום, כבר מ-7.7 והוא מחכה לכם כל הקיץ. בואו. זה יפה. וזה ססגוני. וזה פתוח כמו צוהר אל הלב.

רוצים לשמוע עוד?

לחצו כאן ושימו אוזניות. יש גם גרסה לילדים!

עוד קצת על יורם אמיר, האיש שחלם ויזם את "קרקס החלונות" שצץ לו בגן הסוס.

יורם היה גם אמן וגם סוחר. גם רומנטיקן וגם מהפכן. גם צלם חתונות וגם משורר. הוא החל את דרכו האמנותית כצלם חתונות וכבעל סטודיו לפיתוח פילם, שהיה ממוקם בשוק מחנה יהודה. יש מי שיטען שהסטודיו הזה היה הבסטה הראשונה בשוק שלא מכרה ירקות ופירות, אבל כמו בכל אגדה אורבנית - האמת ההיסטורית היא לא באמת הסיפור... הוא גם צילם חתונות לפרנסתו ומהר מאד הפך את הצילום מתחביב ומקור פרנסה לאמנות. הוא צילם מבנים היסטוריים, בחר פריימים שמבליטים את יופיה וכיעורה של אהובתו הגדולה - ירושלים והחל לאסוף מסגרות של חלונות באובססיביות - גם כדי לשמר את השרידים האחרונים מהמבנים שנהרסו בעיר וגם כדי להציב בתוכם תצלומים אמנותיים ומסחריים כאחד. 

יורם כינה את החלון "התכשיט של הבית" והפך למפעל של איש אחד שאוגר חלונות. החלונות עבורו סיפרו את סיפורה של העיר – את סיפור היציאה מהחומות, את סיפורן של הדתות והתרבויות השונות המרכיבות אותה.  יורם ידע איך להשיג את החלונות רגע לפני שייעלמו ויאבדו בתהום הנשייה או במדמנה העירונית. כל בניין נטוש או מיועד להריסה הפך לפוטנציאל. כשפירקו את מגרש הרוסים, למשל, הועמסו חלונות רבים למכולה והיו בדרכם לזבל. הרוסים לא רצו לתת ליורם את החלונות, אבל הוא הצליח לעשות עסקה עם נהג המכולה, וקנה את המכולה כולה על תכולתה.

במקביל לאיסוף החלונות, יורם היה אמן בעל השפעה רבה על סצינת האמנות המחתרתית בירושלים. הוא ארגן את פסטיבל ללא חשמל המיתולוגי ברחוב ניסים בכר בנחלאות, הקים את מחתרת הבושה, ייסד והפעיל את גלריית שודדי הי-ם, הגה את מוזיאון קומה ומגדל ואף טיפס על גשר המיתרים ואיים להתאבד במחאה על כיעורו הגדול. הוא אף הפעיל מסבאה בבתיו השונים והקפיד להאכיל בחינם או כמעט בחינם תלמידים, ילדים ואמנים. 

מתכנני ובוני הארמון: LiLi_X_FALUJA

מנהל הפרויקט : קובי פריג'

משפצי ואוהבי החלונות: בר אמיר, לירם אמיר, אלון אמיר, שרון גרדשטיין, שלם אמיר, עומר אגאי, דוד רוזנברג, יריב בונו, איילה שמיר, אברהם סודרי, אור רג'ואן, גיא רזניק, אנטון, ארנון גורני

עיצוב תאורה: ערן אהרונסון ‏