בסוף בסוף בסוף הכל יסתדר. כי גם את וגם אני מאמינים שעמוק בפנים כולנו רוצים בסך הכל להגביר את הטוב. וגם אם כרגע המחלוקות וההבדלים רועשים וגועשים, בסוף אנחנו נמשכים אל האור וחולקים את חלקת האלוהים הכי טובה בסביבה...
בסוף בסוף בסוף חייב להיות סוף טוב. חייב. כי ככה זה תמיד בכל האגדות. וגם אם לרגע נדמה שהנבל מנצח, וגם אם לשנייה אחת את מרגישה שהתקווה כבר אבדה, בסוף הגיבורה מצליחה איכשהו למצוא את הדרך הנכונה.
בסוף בסוף בסוף יהיה כאן שמח. כי התאנים מתוקות, והבמיה בשלה, והענבים תוססים. והמוסיקה משכרת, וחום הבוקר מקלף מאיתנו שכבות של מגננה והבריזה של הערב שוטפת את אגלי הזיעה.
בסוף בסוף בסוף הסוף יהפוך להתחלה. יכול להיות שזה יקרה הקיץ (לא סביר) ויכול להיות שנצטרך לחכות למשיח ולחמור הלבן (אומרים שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה...) ויכול להיות שזה יגיע מתישהו באמצע. ויכול להיות גם שכולנו נהיה כל כך עמוק עם הפרצוף בסמרטפון שלא נראה את זה מבצבץ מול פנינו – אבל בסוף זה יקרה. זה פשוט יקרה.
ועד שזה יקרה, אנחנו נמשיך להציע לכם את כולנא. כל שנה. לא רק כדי שנוכל להיות וליהנות ביחד, אלא כדי שכולנו נראה, לפחות ללילה אחד בשנה, שהדבר הזה שאנחנו חולמים עליו, שיקרה בסוף, כבר מושרש במציאות וכבר נטוע באדמה.
הקונצרט הענק של כולנא, שסגר את מקודשת 2018, התקיים גם השנה בגן מיטשל, על קו התפר, מול חומות העיר העתיקה, במקום שבו נפגשים אוהבי ירושלים ממערב וממזרח. מכאן הצענו לירושלים מסורת חדשה של חגיגה מוסיקלית ייחודית שבאה לאפשר לכולנא לחגוג יחד את המזרח התיכון החדש. כאן ועכשיו.

על הבמה נפגשו נציגות ונציגים של כל הסגנונות וכל השבטים שחולקים את המזרח התיכון. שרית חדד, מהזמרות המובילות והמצליחות בישראל לצד ויולט סלאמה, מהפרשניות הבולטות של הקלאסיקה הערבית. רביד כחלני מה״ימן בלוז״ לצד נטע אלקיים שמשמרת ומחדשת את המוסיקה של המגרב. שריף, הילד שהפך לזמר בוגר שמשלב מזרחית בניחוח עכשווי, הרב דוד מנחם שמחבר כגשר את כל חלקי ירושלים, נטע וינר ומוחמד מוגרבי (מסיסטם עאלי) וראפר השלום הראשון ממזרח ירושלים Muzi Raps. כל זמר יככב על הבמה כסולן, אך צפו גם לחיבורים מפתיעים ולדואטים חד פעמיים, תחת שרביטו של המאסטרו תום כהן, המוביל את תזמורת ירושלים מזרח ומערב לשיאים חדשים חוצי מגזרים וקהלים.