דמיינו רגע לילה אוטופי בלב הלבנט. להקת רוק לבנונית נותנת בראש, תזמורת אנדלוסית מבצעת סטנדרטים מצריים קלאסיים, גיטרות של בלוז תימני מנסרות את הלילה, שיח', רב וכומר נושאים סימולטנית תפילה מצולמת ממכה, הוותיקן והכותל המערבי, שף מבגדד מגיש קובה ותבית' בפרשנות של המטבח הצרפתי העכשווי, פייטן ממרקש פוגש אליל ראפ מטהרן, אינטלקטואלים, אדריכלים וארכיאולוגים מדמשק מובילים דיון על שיקום ההריסות שהותירה מלחמת האחים בארצם ולהקת ילדים מסלסלת עיבודים טורקיים לשירים של ג'וני קאש.
טוב, אולי קצת הגזמנו במסע על כנפי הדמיון ואולי טיפה התנגשנו פה ושם עם המציאות, אבל זה בדיוק היה הרעיון של כולנא – להשמיע כבר עכשיו את מה שלפעמיים קשה אפילו לחלום. להציע לירושלים ומירושלים לילה אחד נטול גבולות. להניח על הקרקע את היסודות של הדבר הזה שהוא בעת ובעונה אחת גם הכי טבעי וגם הכי מופרך – מזרח תיכון מוצלח...
ללילה אחד התכנסנו כולנו בגן מיטשל (שזה בעצם הדשא העליון של חוצות היוצר), במקום שפעם עבר בו הגבול, וחגגנו את מה שיוכל וצריך להיות כאן. הצענו מקום מפגש, מכיל ופתוח, שבו השכונה שלנו מרשה לעצמה לחגוג את הפוטנציאל של עצמה. השמענו לילה שבוחר להאיר את הטוב, המוצלח והיפה, בלי לשכוח את מה שעדיין לא כזה.
הערב של כולנא הורכב משלושה חלקים. המנה הראשונה היתה הצצה לכל הדברים הכי חמים שקורים במזרח התיכון. מעצב האופנה הכי רענן בעמאן, המעצב הגרפי הכי מדויק מטהראן והלהקה הכי נכונה בביירות ייפגשו על מסכי הענק שיקבלו את באי האירוע. נכון, היינו רוצים להביא אותם פיזית לירושלים – לצערנו זה עוד לא אפשרי... אבל גם להביא אותם לתודעה של כולנו זו צעד חשוב בכיוון הנכון.
המנה המרכזית של האירוע היתה מופע מוסיקלי שבו השכונה שלנו חגגה את עצמה. את השרביט הפקדנו בידיו של תום כהן, המנצח של תזמורת ירושלים - מזרח ומערב (לשעבר האנדלוסית ירושלים), שבחר יחד עם הסולנים את היצירות החדשות והישנות שהושרו על הבמה. קיבלנו אנרגיה מטורפת, המון ערבית ועברית ואופטימיות מדבקת – כשזו שזולגת מהמוסיקה ישר אל הלב.
אם יש אירוע אחד שחייבים הייתם להיות בו הקיץ – זה ככל הנראה זה. כולנא יחד