היא דמות בלתי ניתנת להגדרה. ממציאה את עצמה בעצמה. בין אולמות הקולנוע לבין בעלה האברך, בין הסיגריות והאופנוע לחלות של שבת, מרלין וניג מספיקה להיות יוצרת, אמא לשבעה, דוקטורנטית במחלקה ללימודי תרבות, משוררת, פעילה ציבורית ומורה. היא מבקרת הקולנוע החרדית הראשונה והיחידה בארץ ובעולם, מחברת הספר ״הקולנוע החרדי״ בהוצאת רסלינג, חברת מועצת הקולנוע ומי שהקימה את אתר המבקרות ואת ״טבלת המבקרות״ יחד עם פורום הקולנוענית בישראל. קשה להגדיר או לשייך אותה - ואולי גם לא צריך.

לקסיקון מרלין הינו אירוע תרבות בו הפכנו בעולם המושגים של מרלין - לקסיקון חוצה מגזר וז׳אנר. בסלון ביתה בשכונה החרדית בירושלים התכנסו לדיאלוג רב משתתפים בהנחייתה של שפרה קורנפלד - סופרת, עיתונאית, אשר גם לה המילים הן בית. כמו למרלין גם לשפרה נטע בעולם החרדי. אבל כמו מראה הפוכה- שפרה שגדלה בבית חרדי בירושלים יצאה בשאלה.

המפגש בין שתי הנשים איפשר שיטוט בין מקורות השראה מהתרבות החילונית והחרדית - כתיבה, עיצוב, קולנוע ושירה - עולמות שאולי לא יכלו להיפגש במקום אחר, מלבד בסלון של מרלין. 

כל ערב הסתיים במתנה מיוחדת, כאשר דמות מתחלפת הקשורה לעולמה של מרלין תגיח- ובידה מתנה שמרלין מעולם לא קיבלה ממנה.