הנקודות של דמיאן הירסט ירדו מהקיר והפכו לכלי הלחנה בידי המבקרים. המוזיקאי והיוצר יובל גרשטיין התמקם מול עבודתו של הירסט (L-Leucine-15-N 2001) ונתן לקהל הזדמנות לנגן עליה: הרקע הלבן הפך לפרטיטורה, הנקודות הצבעוניות המסודרות בשורות התחלפו לכדורים שקופים והקהל הזיז אותם ויצר מוזיקה חדשה.