במקום לפעול על אוטומט ולנסות לברוח או להרביץ חזרה, לקחנו רגע להסדיר את הנשימה. לקחנו שנייה להבין ולעכל שאי אפשר להמשיך כרגיל כששום דבר מסביב לא רגיל. לקחנו כמעט עונה שלמה עד שמצאנו, שוב, את קולנו הצלול ובהיר בתוך מסך העשן של המלחמה.

"אנחנו כאן" הסתובב במסדרונות עונת התרבות בירושלים עוד מימייה הראשונים של הלחימה בדרום והימים שקדמו לה. חשבנו לצאת איתו לכיכרות, רצינו לזעוק אותו ברחובות – אבל בסוף, בסוף, אחרי כל הניסיונות, החלטנו לחזור לכלים שלנו, בחרנו  לשוב לשדה שלנו – לשדה האמנות.

"אנחנו כאן" היא עבודת אמנות שיצרו עבורנו יאיר מוס וירון שטיינברג. העבודה מגיבה למציאות המורכבת שקיץ 2014 הביא לפתחנו והיא ביקשה להשמיע את קולו של הרוב השפוי, זה שאינו מוכן לוותר על העיר שאנחנו כל כך אוהבים וביקש לזעוק ממנה את קולה של התקווה.

בסרטון ובסדרת תצלומי הסטילס הנלוות לו הופיעו 12 דמויות ירושלמיות המקריאות יחד, בשלוש שפות, הצהרה המתחייבת להתנגד לאלימות ולהקצנה שפשעו בעירנו בחודשים האחרונים ולהציע כנגדה סולידריות ושיתוף פעולה. אל תוך הדמויות, שמייצגות את המגוון הרחב של תושבי העיר, נסרגו נופי ירושלים ויחד הן מציגות את האמונה שלנו בכוחה של היצירה להביס את ההרס ואת השנאה.

להלן הטקסט המלא:

אנחנו, בניה ובנותיה של ירושלים, יוצאים מהבתים, צועדים ברחובות, עולים אל הכיכרות ומכריזים בזאת -  אנחנו כאן.

אנחנו כאן אל מול הרוע, השנאה והאלימות. אנחנו כאן גם בעלטה המוחלטת. אנחנו כאן כדי להדליק את האור.

אנחנו כאן כדי להפוך חומות לגשרים. כדי להחליף הרס ביצירה. כדי לתקן את מה שנשבר. אנחנו כאן, חמושים באהבת אדם וסבלנות אין קץ, כדי להילחם על הבית שאנחנו כל כך אוהבים.

אנחנו כאן כי אנחנו מאמינים בטוב – זה שבאל, באדם ובאדמה. אנחנו כאן כי מאיתנו תצא הבשורה אל ההרים, אל הארץ ואל מעבר לים. אנחנו כאן, כי יותר מדי זמן שתקנו ועכשיו אנחנו זועקים את קולה של התקווה.

אנחנו כאן.