כשאהוד בנאי עלה לבמה וקיבל את השמש העולה מעל הר הזיתים בפתחו של יום שישי - הקסם קרה מעצמו.

בנאי, שנולד בירושלים, יכול להיות התמונה ששמים במילון ליד ההגדרה של פסטיבל ירושלים למוסיקה מקודשת. הפיוטים בניגון פרסי ששמע בבית סבו, ברחוב האגס, השילוב בין קודש לחול, בין מזרח למערב, בין דיסטורשן למיתרים רכים - הכול מתכנס למופע יחיד במינו שהיה הפסקול המושלם לפתוח איתו את יומו המסכם של הפסטיבל.

בעיצומה של קריירה ארוכה ומצליחה, בהיותו אחד מעמודי התווך של המוסיקה הישראלית, ממשיך בנאי לחפש, ליצור ולחדש, מתוך חירות אומנותית מוסיקלית. להופעה במגדל דוד, שפתחה את היום המסכם של הפסטיבל, הוא הגיע עם הרכב בן שמונה נגנים ואירח את  אתי אנקרי ואת ג'ורג' סמעאן עם סאלם דרוויש, שלושה מהמוסיקאים הכנים והמרגשים בישראל. מפגש עולמות מוסיקלי ואנושי,שהתחבר לשפה מוסיקלית אחת וחשף את התנועה הנסתרת שבין מוסיקה לקדושה.