מי פתחה את הדלת?
נעמה שנדר
אמנית רב-תחומית. לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים וקיבלה תואר ראשון ממחלקת התיאטרון והקולנוע של אקדמיית ריטפלד שבאמסטרדם (הולנד), החלה את עבודתה המקצועית בישראל. שנדר עבדה כשחקנית, ט-דירקטור (מעצבת תפאורה ומנהלת צוות) וכעורכת וידאו בהפקות קולנוע, טלוויזיה, תיאטרון ומחול, ביניהן חשופים, קרוב לבית, ריסטארט, אמה צונץ, גרילה, מחקרים בטלקינזיס, אנדנטה, חוזר חלילה ומג'נון והלא מחונכים.
בשנת 2010 העלתה את ההצגה 'אלקטרז' בפסטיבל עכו וזכתה בפרס ראש העיר. ב-2012 יצרה את "ערימת ילידים" עבור תיאטרון תמונע  (תל אביב). שנדר זכתה במלגות ממפעל הפיס בשנים 2010 ו-2012, מקרן רבינוביץ מת"ן בשנת 2011, וממשרד התרבות והספורט בשנת 2010. כמו כן, היא ייצגה את ישראל בפסטיבלים ברחבי אירופה ובתאילנד.

עיצוב סאונד:
דניאל מאיר
מעצב סאונד ומלחין, בוגר School for Media and Technology, בית הספר הגבוה למוזיקה ומדיה (Hillversum, The Netherlands / London, England). מרצה מצטיין במרכז הדיגיטלי בחולון.
מאיר עיצב סרטים ועבודות סאונד שונות, ביניהן עבודתיה של האמנית יעל ברתנא, שייצגה את פולין בבינאלה בוונציה 2011, ועבודות וידאו של אמנים מובילים דוגמת מיכל היימן, שחר מרקוס, גיא בן-נר, דור גז. הפיק מוזיקלית יצירות למוזיקאים שונים בינהם: להקת קרח תשע, מאירה אשר, יוסי מר חיים, נועם רותם ועוד.

בית חינוך עיוורים
ראשית המוסד ב-1903, בעיר העתיקה בירושלים. ליד בית הסוחר נחום נתנזון נפגע ילד עיוור, שלא היה שייך לשום מסגרת חינוכית או תעסוקתית, מה שהביא אותו ואת חיים מיכל מיכלין, מנחם וולפינזון, אברהם משה לונץ (העיוור בעצמו) וד"ר גרשון יצחק קרישבסקי לייסד מסגרת חינוכית ותעסוקתית לילדים עיוורים על מנת שיזכו לחינוך ולא ישוטטו ברחובות. לאחר זמן מה עבר בית החינוך לפינת רחוב הנביאים ורחוב מונבז (בשולי מגרש הרוסים).

בשנת 1932 נרכש עבור בית החינוך שטח קרקע גדול בשכונת קריית משה, באזור בשולי העיר שהיה אז שומם. כיום ניצב בניין בית חינוך עיוורים במרכז השכונה, סמוך לכניסה הראשית לעיר. הבניין המרכזי היה בניין הפנימייה, שאירח תלמידים מכל הארץ. לצד בניין הפנימייה הוקם בשנות ה-50 בניין בית הספר. מאיר שלו הזכיר את בית חינוך עיוורים בספרו 'ביתו במדבר' כאחד מהמוסדות שהיוו מבחינתו את תמציתה של ירושלים.