זה סיפור נפלא ומזעזע ונחקק בזיכרון, והוא נחקק בזיכרונו של ג'קי לוי, שנהג לבקר את סבו וסבתו במעברת החוף ההרצליאנית. היום עשה הילד שגדל מעשה יפה והביא אותו – את הזיכרון, את המאכל – לאוטואוכל. השכונה שג'קי בחר להביא אליה את הבריק היא קריית יובל, שהיתה בעצמה מעברת עולים צפון-אפריקאים. אבל הבריק שמחבר בין שתי המעברות הוא רק חלק מהסיפור, ג'קי מודה, כי מעשה הבריק שלו הוא גם מעין פיוס בין הג'קי לוי שבדה לעצמו ביוגרפיה ירושלמית אלטרנטיבית – שכל כך מזוהה עם דמותו המפורסמת, מהאסליות שבדמויות הירושלמיות בנות ימינו – לבין הביוגרפיה האמיתית שלו, שנעה בילדותו על הציר שבין שכונת רמת יוסף בבת ים למעברת סידני עלי, ולא הגיעה לירושלים עד גיל 28. "סט דה רקורד סטרייט", אפשר לקרוא לזה באנגלית, אם כי ג'קי עצמו ודאי לא ישמח מהאמריקניזציה בטקסט שעוסק בו.

מה שמזכיר לי.

בשנות התשעים כתבנו שנינו מדורים פופולריים במקומון הירושלמי כל העיר. הוא כתב ביקורות בתי כנסת, ואני ביקורות פלאפל, שני אוצרות טבע מהחשובים בעיר. כשנפתח הסניף הראשון של מקדונלדס בעיר, הלא-כשר-דאז, כתבתי עליו. וכשהתייחסתי להפגנת דתיים שהתקיימה מול הסניף עם השלטים "האם לזה חיכינו שלושת אלפים שנה?", עניתי בנחרצות, "בטח! בדיוק לזה חיכינו שלושת אלפים שנה!".

במוצאי שבת צלצל הטלפון. זה היה ג'קי. הוא לא היה שמח. זאת היתה השיחה הראשונה בינינו.

קאט ל-2013: אני שוב כותב על אוכל בירושלים, וג'קי בדמות הסלב שמביא מאכל מילדותו שזוכה לשדרוג משף צמרת. אפשר לקרוא לזה נקמה. נקמת הכשרים.

אז מה זה לעזאזל בריק?

הבריק הקלאסי הוא גיליון דק ומגולגל של בצק פסטל המוכר לנו יותר מסיגרים מרוקאיים – שלתוכו מכניסים ביצה או מחית תפוחי אדמה ומשליכים לשמן עמוק לזמן קצר, עד שהבצק הופך פריך. למי שהתיאור הזה נשמע מסובך מדי, שיחשוב על סיגר מרוקאי גדול-ממדים ונוטף שמן.

בגירסת האוטואוכל של השף אסף גרניט ממחניודה, הומרה המחית בבשר בקר מהצלעות הנמוכות בבישול איטי עם סלרי, בצל ותבלינים שונים. מעל הבשר שוברים ביצה וזורקים לטיגון העמוק עד שהביצה מיטגנת בפנים. הבריק מוגש עם רסק עגבניות ביתי שהוגדר על ידי תומר ממחניודה כ"Mild" וסחוג ביתי שהחריפות שלו הוגדרה על ידו כ"גם לא פצצות". בנוסף מוגש סלט עדשים עם לימון, בצל וכמון, והמשקה המצורף הוא לימונענע ירקרק-זרחני, שגרניט הסביר שנבחר כדי לאזן קצת את השמנוניות של הבריק, אבל אחר כך הודה שהוא נראה כמו תוצר לוואי של מפעל פטרוכימי בדימונה.

האווירה ביום שישי בחורשה שליד המפלצת רגועה. הרבה יותר רגועה מאתמול בערב בשוק, למשל. נעים פה אפילו בצהרי היום ביולי. גם מבחינת התורים יותר רגוע, למרות שלאט לאט מתקבצות על המחצלות והשרפרפים הנמוכים עשרות משפחות מקומיות ויוצרות רגע יוצא דופן של מפגש משפחות שכונתי שכבר כמעט ולא נראה.

ג'קי לגמרי בעניינים. הוא עוטה על עצמו סינר טבחים כחול ומצטרף להגשה, מקסים את הקהל הירושלמי שלו – עדיין שבוי למרות הבגידה שנחשפה – בהצהרות כמו "ברוכים הבאים לילדותנו", "מיטב התזונאים ממליצים על בריק", "Another brick", ו"בקרוב הבריקומט".
אז המנה: ובכן, הצלעות האלה הן לא רק נמוכות, הן נימוחות. הבשר נהדר. הביצה החצי עשויה – אני תמיד בעד ביצה (בחומוס, בפול, בבורקס), אז למה שאתנגד לה בבריק? היא טובה. הרטבים, כמובטח, הם "Mild" ו"לא-פצצות", ועושים בדיוק מה שרטבים נועדו לעשות: מרטיבים ומוסיפים. אבל הטיגון העמוק הזה, מה אני אגיד לכם, זה כבר לא לגילי. בטח לא לפני הצהריים. אבל בסך הכול מנה שהיא כיף גדול.

אחרי שהתור בא על סיפוקו, ג'קי מספר לקהל את סיפור חסן והאנקולים. כשהוא נשאל על גרניט כבן-דמותו העכשווי של חסן, הוא אומר, "בדקתי, יש לו ידיים. והדבר הכי נועז שהוא עשה איתם היה להעביר את הבריק מהנייר הסופג לשקיות. למותר לציין שלחסן לא היה נייר סופג ולא שקיות. הוא כבר לא יחזור כי משרד הבריאות לא יאשר, אבל אני אוהב את הטוויסט של גרניט על הבריק".

בריק עם בשר/ ג'קי לוי
6 מנות
בריק בדרך כלל מגיע עם תפוח אדמה וביצה. אנחנו הוספנו לו גם בשר טעים אש.

מה צריכים
למלית
800 גרם בשר שפונדרה בלי העצם חתוכה לקוביות בגודל ½ 2 ס"מ
1 כפית מלח
1 כפית פלפל שחור
2 בצלים, קצוצים דק
2 גזרים, מקולפים וחתוכים לקוביות
6 גבעולי סלרי (כולל העלים), חתוכים לקוביות
2 עגבניות מגורדות בפומפייה (כמו לג'חנון)
1 כף רסק עגבניות
מים
½ כפית כמון
מלח, לפי הטעם
פלפל שחור, לפי הטעם
חופן פטרוזיליה קצוצה
שמן לטיגון

למטבל העגבניות
4 עגבניות מגוררות בפומפייה
שפיץ של פלפל חריף
1 לימון, סחוט טרי
¼ כוס שמן זית
מלח, לפי הטעם
פלפל שחור, לפי הטעם

לסחוג
1 צרור עלי כוסברה, קצוצים דק
3 שיני שום, מקולפות וקצוצות דק
¼ פלפל חריף, אם אוהבים חריף אפשר גם יותר
¼ כוס שמן זית
¼ כוס שמן צמחי
1/4 כפית כמון
מלח, לפי הטעם
פלפל שחור, לפי הטעם

לבריק
1 כף קמח
7 ביצים
6 עלי פסטיה (עלי סיגר)
שמן, לטיגון עמוק

מה עושים
.1 יום קודם מכינים את מלית הבשר; מניחים את קוביות הבשר בקערה מתבלים במלח ופלפל ומעסים היטב. מלהיטים סיר כבד ורחב מעל אש גדולה. שניה לפני שמכבי האש כבר בדלת, מוסיפים לסיר 3 כפות שמן וצורבים את הבשר מכל הכיוונים. מוציאים את הבשר, מנמיכים לאש בינונית ומוסיפים את הבצל, הגזרים והסלרי. מטגנים מספר דקות לפני שמחזירים את הבשר לסיר, יחד עם הרסק והעגבניות המגוררות ומציפים במים לכיסוי. בעזרת כף עץ מגרדים היטב את תחתית הסיר (שם נמצא כל הטעם) ומביאים לרתיחה. מתבלים בכמון, מלח ופלפל, מערבבים היטב ומכסים את הסיר. מנמיכים לאש קטנה ומבשלים 4-5 שעות, עד שהבשר רך רך.
.2 כשהבשר מוכן, מעבירים אותו לכלי נפרד ומצננים. מוסיפים את הפטרוזיליה, מכסים ושומרים במקרר למשך הלילה. את הנוזל שומרים בנפרד ומשתמשים בתור רוטב או מרק.
.3 יום למחרת מכינים את המטבלים. להכנת מטבל העגבניות, מניחים את כל הרכיבים בקערה של מעבד מזון ומערבלים לתערובת אחידה. מתבלים במלח ופלפל לפי הטעם ומניחים בצד.
.4 להכנת הסחוג, מניחים את כל הרכיבים בקערה של מעבד מזון ומערבלים לתערובת אחידה. מתבלים בכמון, מלח ופלפל לפי הטעם ומניחים בצד.
.5 להכנת הבריק, מחממים סיר עם שמן לטיגון עמוק.
.6 בקערה קטנה מניחים ביצה וכף קמח ומערבבים ל'דבק', ממש כמו בגן.
.7 מניחים במרכז עלה סיגר כף נדיבה של מלית הבשר הקר ומעצבים לצורת גומה. שוברים ביצה לתוך הגומה, מורחים את שולי הבצק בדבק ומקפלים לצורת סהר. ההרפתקנים מבינכם יכולים גם לנסות לגלגל את הבצק לאגרול.
.8 בזהירות רבה מחליקים את הבריק לשמן החם ומטגנים עד להזהבה. בעזרת כף מחוררת מעבירים את הבריק לצלחת מרופדת בנייר סופג.
.9 מגישים חם לצד המטבלים.

*היזהרו לא לתת ביס בבריק ישר מהטיגון, המילוי רותח!