מאיפה שיידע. מהיום שנולד באביב 70' ואחותה נעמדה מעליו "איזה מאמי, איזה פפי", דבק בו השם וחוץ מבנקים או קופות חולים איש לא חזר לקרוא לו שלום.

המוסדות ושרוליק, נהג המונית שהביא אותי בצהרי שישי מתל אביב לגן הפעמון. הוא עוד קורא לו שלום. עשר שנים הוא שפט במשחקי כדורסל. עד שנפצע. "זו אסטרביות שנולדים איתה", הוא מסביר לי מה נדרש בשביל להצליח בשיפוט. "יכולת לקרוא את רוח הדברים. לדמות את המשחק לרכבת שצריך לשמור שלא תרד מהפסים". ברור שהוא זוכר את שלום. "גבר! אחד שחי את המשחק. לוחם שמרביץ לפעמים, אבל תמיד מדבר בכבוד. לא מדבר לא יפה. בטח שלא מקלל".

בכבוד, נתון בסינר פסים, ראשו מאיים לגעת בתקרת האוטואוכל, הוא עמד למלא קונוסים מנייר בשניצל וצ'יפס, מציע לאנשי העיר לטבול אותם בקטשופ או מיונז בכל מיני טעמים. עמבה, טבסקו או לימון כבוש, שהוא הכי טעים.

"בחיים לא נכנס למטבח. אולי-אולי להכין כוס קפה", מחייכת גלוריה. היתה רוצה שילך על קוסקוס או איזה תבשיל, משהו שיעשה למטבח שלה יותר כבוד. אבל הוא, "מה נעשה", בחר בשניים האלה. אמר שהוא גדל אצל אימא שמכינה את הצ'יפס הכי טעים בעולם. "אני לא עושה כלום מיוחד", היא מתעקשת. "רק פורסת את תפוחי האדמה דק מהמקובל, נגיד חצי ס"מ, וממליחה אותם לפני הטיגון. יוצאים מסטיק כאלה", היא חותמת וברור לי שבפעם הבאה בה אעמוד לטגן צ'יפס אנסה להכין אותם כך.

בשמיים שמש פול ווליום, ממדשאות הגן עולה ריח משכר של צלעות טלה וקבב, מתערבב בריח הטיגון. תם צום הרמדאן, אלה שלושת ימי העיד אל פיטר וקטורת מנגלים חוטפת את הנחיריים של אנשי ירושלים.

במגרשים ממול משחקים כדורסל. מדי פעם פפי ואסף מרימים את הראש ממלאכתם שולחים לשם מבט. ובין גברים וילדים הם רואים לרגע את עצמם, נערים שבכל שישי היו מגיעים לגן הפעמון לשחק כדורסל.

שם, כשהיה בן 16, החליט פפי לוותר על כדורגל וללכת על כדורסל. למד איך לאהוב את העיר שלו בשלשות, להביא לה גביעים. אחר כך יצא להילחם בשביל ערים אחרות, בארץ או באירופה, ובכל פעם בה זרק לסל ונשמע קולה המתוק של צליפת הכדור ברשת, קפצו אנשי ירושלים הצופים במסך, להם לא משנה איזו חולצה הוא לובש, מתחת הוא תמיד הפועל ירושלים.

שם, כשהיה בן 16, הבין אסף שאין מה לדבר על קריירה מקצועית. שהוא כבר לא יהיה עדי גורדון או תורג'מן שהיה בשבילו אליל.

אחרוני התור כבר קיבלו לאכול וריח זיעת מגרשים גבר על ריח שניצל וצ'יפס, וכשהם עדיין בסינרים מוחתמים בשמן, חצו אסף וגיבור נעוריו, את הקווים ועלו למגרש. ילד בשיער אדום הרשה להם בכדור שלו והוא טפו! כחול-צהוב. ספק אם ידע מי הפולש שמטביע ככה, קולע כשהוא עם הגב לסל, נותן הופעה שלמה למצלמה, למי שהתגעגע ולילד קטן שהכיר רק עכשיו. והילד מראה לו בחזרה. כל זריקה בפנים. ידית אומרים בכדורסלית.

"איך קוראים לך?", אני שואלת

"ישראל רושקו. למה?"

"בשביל שאוכל לזכור איפה שמעתי את השם שלך בפעם הראשונה."

שניצל וצ'יפס / פפי תורג'מן
4 מנות

מה צריכים

4 תפוחי אדמה, מקולפים וחתוכים לצ'יפסים
1 ק"ג נתחי חזה עוף, נקיים ופרוסים דק
1 ביצה
1 כף חרדל
1 שן שום כתושה
¼ כוס קמח
500 גרם פירורי לחם
מלח, לפי הטעם
פלפל שחור, לפי הטעם
שמן, לטיגון עמוק

מיונז עם לימון כבוש
3 כפות מיונז
1 כף לימון כבוש (כזה שמתובל בפפריקה)

מיונז HP וטבסקו
3 כפות מיונז
1 כף רוטב HP
כמה טיפות רוטב טבסקו

מיונז פפריקה
3 כפות מיונז
2 כפיות פפריקה מתוקה
1 כפית פפריקה מעושנת

מה עושים

.1 להכנת רטבי המיונז, מניחים את הרכיבים של כל מיונז בקערה נפרדת ומערבבים. שומרים במקרר עד לשימוש.
.2 להכנת הצ'יפס, מרתיחים סיר עם מים. חולטים את תפוחי האדמה כמה שניות ומעבירים למי קרח, להפסקת תהליך הבישול.
.3 מחממים סיר עם שמן לטיגון עמוק. כשהשמן חם (180 מעלות) מטגנים את הצ'יפסים עד שהם זהובים ופריכים. מעבירים לצלחת מרופדת בנייר סופג ומתבלים במלח.
.4 להכנת השניצלים, מחממים מחבת עם די שמן לטיגון עמוק.
.5 מניחים בקערה את הביצה עם החרדל והשום ומערבבים היטב. מתבלים במלח ופלפל. מניחים בקערה שטוחה את הקמח ובקערה נוספת את פרורי הלחם. טובלים רצועת עוף בקמח כך שהיא מצופה היטב. מנערים משאריות הקמח, טובלים בתערובת הביצה ולאחר מכן בפירורי לחם. מטגנים מיד בשמן עד להזהבה. מעבירים לצלחת מרופדת בנייר סופג וחוזרים על סדר הפעולות עם יתר רצועות העוף.
.6 מגישים את השניצל והצ'יפס חמים יחד עם מגוון רטבי המיונז.