שתיים... אחת... אפס! הדמעות חזרו לכיסים וחלון האוטואוכל נפתח, מגלה את אסף גרניט ותומר בלס, מחרוזת פרחי פלסטיק על צווארו ואיפון מכוון אל הקהל הנרגש. הקם לצלמך השכם לצלמו.

בתדרוך בלס נראה קצת מודאג. הצבע של התבשיל, קציצות עם חומוסים שסבתא שלו היתה מכינה, יצא חיוור לטעמו. מבין הידיים שלה ושל אימא שלו, אחריה, הוא יוצא הרבה יותר אדום, אבל עכשיו זמן הופעה ובלס, עם חיוך ענק שרק מחפש סיבות, הוא פרפורמר גדול שיודע איך לנצל את כל הג'ננה שמשתוללת בראש שלו.

בתוך ככרות לחם כפרי קורצו גומות בהן הונח התבשיל, והוא, חיוור או לא, עשה רושם גדול על כל העיניים המתקבצות בתור. על השכנים המציצים ממרפסות הבתים, להריח אם כן או לא לשים עליהם משהו ולבוא. אחת מאלה היתה פעם המרפסת של מזל, הסבתא שלו, הבית בו גדלה אימא שלו.

בימי שבת ב-11 בבוקר, תומר היה מגיע עם ההורים לארוחת צהריים בבית שלה. שם חיכה להם שולחן עם מפה, מרבד סלטים, מחיא - שככה המרוקאים קוראים לערק - וחמין שסבתא היתה לוקחת את כל הזמן למצוץ את העצמות שבו. באמצע השבוע הם אכלו קציצות עם הרבה כוסברה ושום בתבשיל של חומוסים ועצמות. הוא היה משוגע על הטעם שלו, על הרכות של הבשר שנולדה מלישה ארוכה ביחד עם מי סודה. על הידיים החזקות של סבתא שהיו מרימות אותו גבוה, אל החלון, שיוכל לראות את הרכבת נכנסת או עוזבת את התחנה.
בבית הזה, סביב שולחן עם מפה והרבה אוכל הוא היה מוכרח להתנהג. הוא, שעד היום קשה לו לשבת בשקט, למד להתאפק שעתיים כי לאוכל צריך לעשות כבוד.

הרבה מרוקאים הגיעו לבקעה בשנות החמישים, מאכלסים בתי קומות ובתי מידות מאבן הטובלים בערוגות ירק ועצי פרי. מוסלמים, נוצרים, ארמנים ויוונים גרו בשכונה שנולדה בסוף המאה ה-19, תחילת העשרים, עד שב-48', מבוהלים מתוצאות המלחמה, הם נטשו בתים ואדמה. ירושלים, כמו יפו וחיפה הזדרזה להכריז על בתים ריקים כעל רכוש נטוש ומהר-מהר, לפני שמישהו מבעלי הבית יפתח את הדלת, שוכנו בו עולים חדשים ופליטים מהרובע היהודי. ושמואל, סבא של תומר הסתכל בעיניים היפות של מזל וכשעלו לדירה שהוקצתה להם בקומה השנייה הבטיח לה ולו שהוא יגדל בגינה נענע, לואיזה ושיבה, עצי פרי מתוקים שיביאו לפה שלהם דבש, כמו במרוקו, ימתיק את הגעגועים. אולי גם ככה האדמה תתגעגע פחות לדגדוגי המעדר של בעליה הקודמים.

גם לסבא שלי, אבא של שלמה, הציעו שם בית, אבל הוא סרב. אמר שהוא לא נכנס לבית ששייך למישהו אחר והלך לגור בבית קטן ברחוב טהון שבקרית יובל. "הוא עשה טעות", מחייכת ליזי. כולם יודעים שמי שנשאר בבקעה שיחק אותה. אלה שנהרו לחיות בה ואלה שמכרו לאנגלוסקסים או לצרפתים וכולם עומדים עכשיו בתור ארוך, דתיים וחילוניים, תושבים וותיקים ששומעים איך עולים חדשים שוברים את השיניים עם העברית כמו שהם שברו אז.

וליזי מעבירה את העיניים היפות שלה לאורכו של התור, כאילו האורך שלו הוא שמכמת את אהבת העיר לילד שלה שהיו שנים בהן המזג הסוער שלו הטריד את מנוחתה. עד שהוא גילה את הלחם. מהרגע הראשון בו פתח את המאפייה בתלפיות והוא בן 25, היה ברור לה ולחזי שלה, שהילד מצא את המקום שלו. תומר הפליא בריקוד הבצק, למד את תסיסת המחמצת והיא היתה אורזת את הלחמים ועושה חשבונות, גם חלק מהאחים נכנסו לעסק. והמאפייה תפחה וגדלה והיום, תודה לאל, ללחם של תומר יש שישה סניפים בעיר שהוא כל כך אוהב.

וכשאני חוצבת בבשר הרך של לחם כפרי שספג לתוכו את הרוטב אסף צועק שתומר סתם קשקש. שליזי אומרת שהצבע בסדר גמור. גם הריח. "התכוונת לזה?", אני מנסה לברר כשאף אחד לא שומע. "זה בדיוק הצבע", היא עונה ומחייכת "רק חסרים קצת כורכום וקצת פפריקה. חוץ מזה הצבע ממש בסדר".

קציצות בחומוס ולחם/ תומר בלס
6 מנות

מה צריכים

לחומוס

4 כוסות גרגירי חומוס
1 כפית אבקת סודה לשתייה

למרק

2 גרונות עוף
1 ברך בקר
1 צרור עלי כוסברה, קצוצים דק
4 שיני שום, כתושות
1 כפית כורכום
1 כף פפריקה מתוקה
מלח, לפי הטעם
½ כוס שמן

לקציצות בשר

1 ק"ג בשר בקר טחון
2 שיני שום, כתושות
1 כף אבקת מרק עוף
1 ביצה
מלח, לפי הטעם
פלפל שחור, לפי הטעם
1 כוס מי סודה
פירורי לחם לפי הצורך

להגשה

לחם, פרוס
1 צרור עלי כוסברה, קצוצים דק
פלפל חריף, פרוס דק

מה עושים

.1 לילה קודם, משרים את גרגירי החומוס בקערה גדולה עם מים פושרים וסודה לשתייה. בבוקר שוטפים את החומוס במים פושרים ומסננים.
.2 להכנת המרק, מחממים את השמן בסיר גדול. כשהשמן חם מוסיפים את גרונות העוף וברך הבקר ומטגנים עד להשחמה. מוסיפים את עלי הכוסברה והשום, מתבלים בכורכום, פפריקה ומלח ומערבבים היטב. מציפים את הסיר במים ומביאים לרתיחה. מכסים את הסיר ומבשלים מעל אש קטנה 5 שעות. טועמים ומתקנים תיבול לפי הטעם.
.3 מניחים את גרגירי החומוס בסיר גדול, מציפים במים ומביאים לרתיחה. את הגרגירים מבשלים רק עד שהם מתחילים להתרכך.
.4 להכנת קציצות הבקר, מניחים בקערה את הבשר, שום, אבקת מרק, ביצה, מלח ופלפל ולשים לתערובת אחידה. מוסיפים את מי הסודה בהדרגה ותוך כדי לישה. מוסיפים פרורי לחם, עד שהעיסה במרקם נוח לעבודה ולא נוזלית מדי. יוצרים מהתערובת כדורים בגודל כדור פינג פונג, מניחים בתבשיל הרותח ומבשלים כ- 20 דקות.
.5 להגשה, יוצקים לקערות את תבשיל הבשר עם הקציצות, מוסיפים את גרגירי החומוס ומפזרים מעל את עלי הכוסברה. מגישים עם לחם ופלפל חריף.