הזמנו אתכם למופע בן שישים דקות שבו הציבור קרא בקול דיאלוגים כתובים. התסריטים מדברים בעיקר על עצמם, בשילוב עניינים טריוויאליים או קיומיים אחרים: סדרות טלויזיה, חששות מוכרים מסיטואציות תיאטרליות שכוללות השתתפות קהל, שעמום וכיף, אהבה, כאוס ותקשורת, כל מיני דברים. על הבמה לא הייתה פעולה. הכוריאוגרפית/ המחברת חלקה תסריטים ומיקרופונים ובאמצע המופע הביאה ממתקים ווודקה. המופע הזה הוא כוריאוגרפיה במלוא מובן המלה: כתיבת המקהלה, כתיבה של דברי הכורוס.